1. גומי (טבעי/ניאופרן/CR)
מתאים ביותר ל: שימוש כללי, קורוזיה נמוכה עד בינונית, מדיות מימיות ותרחיף עם שחיקה קלה.
טמפרטורה: בדרך כלל -10°C עד 80°C+ (סטיות קצרות עד 90°C).
קורוזיה: עמיד למים מתוקים, מי שפכים, מי ים, ביוב, חומצות/בסיסים חלשים (pH 4-10) ושמנים.
שחיקה: בינונית; מתאים לתרחיף עדין, עיסת נייר, פסולת מכרות (מוצקים נמוכים).
לחץ: עד PN16–PN25 (1.6–2.5 מגה פסקל).
מגבלות: לא מתאים לחומצות חזקות, בסיסים חזקים, ממסים או טמפרטורה גבוהה; מתנפח בפחמימנים.
תעשיות: מים/שפכים, עירוני, HVAC, תהליכים כלליים, כרייה (שחיקה נמוכה).
2. PTFE (פוליטטראפלואורואתילן, טפלון®)
מתאים ביותר ל: חומרים קורוזיביים חזקים, טמפרטורה גבוהה ונוזלים שאינם שוחקים.
טמפרטורה: -40°C עד 130°C+ (סטנדרטי); -200°C עד 200°C+ (שיא, זמן מוגבל).
קורוזיה: מעולה - עמיד בפני חומצות מרוכזות (HCl, H₂SO₄, HNO₃), בסיסים חזקים (NaOH, KOH), מחמצנים (NaClO, H₂O₂) ורוב הממסים האורגניים.
שחיקה: גרועה - יש להימנע ממוצקים עתירי חול או חלקיקים קשים.
לחץ: עד PN25 (2.5 מגה פסקל); לא מתאים לוואקום/לחץ שלילי (סכנת קריסה).
מגבלות: שבירות, עמידות נמוכה לשחיקה, סבילות ירודה לוואקום; מותקף על ידי מתכות אלקליות מותכות, גז פלואור, ClF₃.
תעשיות: עיבוד כימי, פטרוכימיה, תרופות, ציפוי, שפכים (קורוזיביים מאוד).
3. PFA (פרפלואורואלקוקס, "PTFE מעובד")
מתאים ביותר ל: יישומים בעלי טוהר גבוה, טמפרטורה גבוהה וקורוזיביים חזקים (שדרוג ל-PTFE).
טמפרטורה: -40°C עד 180°C+ (רציף); שיאים קצרים עד 200°C.
קורוזיה: שווה ערך ל-PTFE - עמיד לכל חומרי התקשורת התואמים ל-PTFE; דליפת יוני מתכת נמוכה במיוחד (<1 ppb).
שחיקה: טוב יותר מ-PTFE (עדיין בינוני); מתאים למוצקים בעלי ריכוז נמוך עד בינוני.
לחץ: עד PN40 (4.0 MPa); עמידות מצוינת לוואקום/לחץ שלילי.
מכני: גמיש, קשיח, עמיד בפני זחילה; ניתן להדבקה תרמית לצינור (ללא פירוק); קיימת אפשרות שקופה/שקוף.
תאימות: FDA, 3‑A, EHEDG, ASME BPE (תקני היגיינה/טוהר גבוה).
מגבלות: עלות גבוהה יותר (PTFE × 3–5); אותם חריגים כימיים כמו PTFE.
תעשיות: מוליכים למחצה (מים טהורים במיוחד/כימיקלים), ביוטכנולוגיה/פרמצבטיקה (סטרילי/CIP/SIP), מזון/משקאות (חיטוי בטמפרטורה גבוהה), אנרגיה סולארית ותהליכים כימיים מתקדמים.
זמן פרסום: 11 במאי 2026